התיירות החקלאית - אלטרנטיבה ברת קיימא 

התפתחותה של התיירות החקלאית בישראל, היא דוגמה נוספת ליוזמה הנובעת מן השטח בלי לחכות לגורמי התכנון. זוהי פעילות המקיפה כמעט את כל תחומי המשק החקלאי בארץ ובזכותה אפשר לבקר כיום ברפת רובוטית בכפר יחזקאל, להשתתף בקטיף פירות במטעי הגולן והגליל המערבי, לטייל בדרך השדות בצפון הנגב, לפקוד את חוות הבודדים בהר הנגב, או להשתתף בפסטיבלים חקלאיים בעמק יזרעאל ובבקעת בית שאן, לבקר באתר המציג פתרונות הדברה ביולוגיים בשדה אליהו ולטייל במסלול של גידולי תבלין בבקעת הירדן.
התיירות החקלאית בישראל, היא ענף המצוי עדיין בחיתוליו. לפני 7 שנים עוד קשה היה למשוך קהל למסלולי טיול שכללו מפגש עם עגלים ברפת, בוקרים במכלאות בקר ועזים נחלבות בדיר במסגרת פסטיבל "ירוק בטבע" במגידו, אך כיום ניתן לראות ביקורים של אלפי מתעניינים בכרמי יין ויקבים, מרכזי מבקרים לצפייה בתהליך ייצור הדבש, בתי בד לשמן, מחלבות מסוגים שונים ואתרים אחרים המצויים ביישובים חקלאיים בכל רחבי הארץ.

מסורת עולמית ארוכת שנים
בהשוואה לעולם הרחב, התיירות החקלאית בישראל מצויה צעדים רבים מאחור. במדינות אירופאיות שונות ניתן היה לראות כבר לפני עשרות שנים אתרי תיירות חקלאית כגון יקבים שהציגו מסורות משפחתיות, חוות חקלאיות שאירחו צעירים מכל רחבי העולם ותחרויות איסוף עדרי הצאן למכלאות בהשתתפות אלפי צופים.
המכירה הפומבית של עדרי הבקר בארצות הברית, השתתפות בתחרויות דיג וחגיגות קציר של יבולים לסוגיהם, הן חלק ממסורות ארוכות שנים שמקיפות רבים מהעוסקים בחקלאות בכל רחבי היבשת. באוסטרליה הרחוקה ניתן לראות פסטיבלים לסיום עונת הגז, ובטיבט ניתן לצאת לשייט בין ערוגות ירק צפות בלב אגם אינלה.
נקודת המוצא של פיתוח התיירות החקלאית במדינות רבות, היא הרצון לשמר את איכות הסביבה ומתוך כוונה לבנות חקלאות ברת קיימא למען רווחת הדורות הבאים. בעוד שאצלנו ההתפתחות האקולוגית נעשית תוך מאבק מתמיד מול גורמים שהנושאים הסביבתיים אינם מצויים על סדר יומם, בעולם הגדול כבר גילו מזמן את התועלת שבהתחברות האדם לסביבה ושמירת איכויות האוויר, הקרקע והמים למען עתידה של האנושות.
על בסיס זה ניתן לכלול את התיירות החקלאית בתוך המסגרת הכוללת של התיירות הסביבתית, לצד ענפי תיירות אקולוגית אחרים, בהם תיירות אתגר, תיירות רוחנית ותיירות ספא. התיירות הסביבתית מהווה נקודת משיכה לאוכלוסיות גדולות בעולם, ויש בהם שמבקשים לצאת לחופשה ממוקדת באתרים כאלה. משום כך, ניתן לראות בענפי התיירות החקלאית יעד לתיירות נכנסת.

מוקד משיכה לתיירות נכנסת
בהיות התיירות החקלאית ענף משלים ללינה הכפרית, ניתן יהיה על בסיס קיומן של אטרקציות חקלאיות תיירותיות, למשוך לאתרי האירוח הכפרי קבוצות של תיירים ממדינות שונות.
תחום אחד של תנועה תיירותית כזאת כבר מתקיים בישראל. זהו אותו תחום שמושך חקלאים רבים מחו"ל לבוא לארץ למטרות השתלמות במוסדות וארגונים העוסקים בהקניית ידע חקלאי ומחקרי. אולם, גם תחום זה אינו ממצא את הפוטנציאל הגלום בו. פיתוח משמעותי של התיירות החקלאית המתוכננת במשק החקלאי הישראלי על כל גווניו, יכול למשוך לארץ יותר קבוצות של תיירים המתעניינים בתחומי חקלאות שונים.
אוכלוסיית התיירים שמגלה עניין בתיירות אקולוגית ואלטרנטיבית, מוערכת ברחבי העולם בקרוב ל-80 מיליון איש ואישה. זוהי תיירות המגלגלת מיליארדי דולרים ומחפשת לעצמה מדי שנה יעדים חדשים.
היתרון הגדול של התיירות החקלאית כמוקד משיכה לתיירות נכנסת, צריך לעורר עניין בקרב כל הגורמים העוסקים בעידוד תיירות כזאת במשרדי הממשלה (האוצר, החוץ, התיירות והחקלאות) ובגופים הציבוריים האחרים (הסוכנות היהודית, קרן קימת לישראל, רשות הטבע והגנים, ארגוני איכות סביבה וכדומה).

פלטפורמה ליצירת קהל אוהד
בקרב ציבור גדול בישראל, התיירות החקלאית היא בבחינת נקודת משיכה כחלק מתהליך השיבה לטבע, לעבודת האדמה ולשמירת הסביבה. זהו תהליך הנובע מהצטמצמות שטחי החקלאות והתרחקותם של ענפים רבים מהסביבה האורבנית. ההתלהבות של ילדים והוריהם ממראה פרה נחלבת, אפרוח במדגרה וגדי יונק, מלמדת על צורך בפתיחת תחומים אלה לביקורי קהלים גדולים יותר.
בתקופה שבה החקלאות נלחמת על מקומה בין כלל ענפי הכלכלה, משמשת התיירות החקלאית פלטפורמה ליצירת קשר חיובי עם הציבור שיכול לגמול לה בעתיד בהתייחסותו החיובית לחקלאות ולהתיישבות בכלל.
אפשר לראות דוגמאות לצרכים כאלה בפעילותם של ארגונים גדולים מתחומים אחרים. לדוגמה: קרן קימת לישראל שיודעת להביא ליערותיה אלפי מטיילים באמצעות מועדון ידידים שנועד בין השאר ליצור דעת קהל אוהדת לפעולותיה, בנק הפועלים שגילה לאחרונה את האפשרות לבנות תדמית חיובית בקרב הציבור הרחב באמצעות פתיחת שערי אתרי תיירות שונים לקהל ללא תשלום, חברת החשמל שמקיימת מרכזי מבקרים בתחנות הכח, מקורות שפותחת את מתקניה לביקור בימי חג שונים ואחרים.

בסיס לפעילות שיווקית
על רקע זה ניתן לראות את פעילותם של מועצות הייצור השונות, שמארגנות אירועים ארציים כחלק מקמפיינים פרסומיים. פתיחתן של מכוורות לסיורי הקהל הרחב לקראת חגי תשרי, אירועים המתבצעים ביוזמת מועצת החלב וארגון הנוקדים במחלבות ומשקי חלב, והאפשרות לבקר במרכזי מו"פ שונים כדי לראות את פועלה של מועצת הצמחים, הם דוגמאות חיוביות שמלמדות על היכולת של הגופים החקלאיים השונים לעשות שימוש באירועים תיירותיים לצורך פעילות שיווקית ותדמיתית.
באותו כיוון הולכות גם מועצות אזוריות שונות כמו עמק יזרעאל עם הפסטיבל "ימי חלב ודבש" שמציג תכנים רבים של תיירות חקלאית והפך מוקד משיכה להמונים במהלך חג השבועות, פסטיבל תפוחי האדמה המתקיים בחבל אשכול והאירוע הגדול שמקיימת רשות הניקוז ירדן דרומי: "העמק הוא מטמון" ברחבי העמקים במהלך חג הפסח.
מבחינת החקלאי היחיד זוהי הזדמנות לממש פוטנציאל קיים למטרות כלכליות. הצורך לפתח ענפים חדשים במשק החקלאי מאפשר קידום יזמויות שונות באמצעים זולים יחסית, תוך ניצול תשתיות קיימות, ענפי ייצור פעילים ושיתוף פעולה למטרות שיווקיות.

פוטנציאל בלתי נדלה
רשימת האתרים החקלאיים שכבר מפעילים סוגים שונים של תיירות, הולכת וגדלה מדי שנה. כאלה הם הקיבוצים והמושבים שהפכו חלקות גדולות בשדותיהם לשטחי פרחים המיועדים לקטיף עצמי, המדגרות שמאפשרות כניסת משפחות לתחומיהן כדי לחוות את תהליך הבקיעה של האפרוח מן הביצה, פרקי הדיג למיניהם, חממות התבלינים המזמינות ביקורי קהל, מרכזי הרכיבה על סוסים, חוות הטרקטורים העתיקים, ואפילו המסעדות שצצו בשולי המשק החקלאי כדי להציע מתכונים על טהרת יבולי המקום.
המגוון הוא עצום והפוטנציאל בלתי נדלה, צריך רק לקחת יוזמה, להיות יצירתי ולפעול לקידום הנושא.
קובעי המדיניות ואנשי הביצוע במשרד החקלאות, צריכים לראות בהתפתחות הזאת תהליך חיובי מעודד. על העוסקים בתחומי פיתוח המשק החקלאי ובמציאת מקורות פרנסה חלופיים, להירתם לנושא התיירות החקלאית ולפעול לקידומה. אנחנו מצויים כיום בתקופה הדומה לראשית התפתחותה של התיירות הכפרית. גם אז איש לא צפה את ההתפתחות המהירה והפיכתו של הענף למקור פרנסה נוסף לאלפי משפחות. אבל זה קרה, וזה יקרה גם עם התיירות החקלאית לגווניה. השאלה שנשארת פתוחה היא: האם התהליך יתבצע תוך מבט נכון לעתיד, וכתוצאה מתכנון וסיוע ראוי של גורמים ממשלתיים ואחרים.

צעד ראשון ליזמה מתפתחת
כדי לעודד פעילות כזאת בקרב הגורמים השונים, נעשתה לאחרונה יזמה לקידום הנושא באמצעות תערוכת "אגרו-משוב". לפעולה זאת חברו גורמים פרטיים, בהם חברת "משוב", המוציאה לאור מגזינים בתחום החקלאות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד התיירות וחאחרים.
התערוכה מאפשרת למפעילי תיירות חקלאית להציג את פעילותם בפני אלפי המבקרים ולחשוף בכך את הפוטנציאל הקיים בענף המתפתח. זהו צעד חשוב בסדרה של צעדים מתוכננים, בהם פיתוח טיולי תיירות חקלאית, כנסים וסיורים מקצועיים בהשתתפות אנשי מקצוע וסוכני נסיעות, הבאת קבוצות תיירים לאתרי תיירות חקלאית ופיתוח מוצרי תקשורת בתחום זה.
הפעילות מתבצעת בשיתוף פעולה עם כל הגורמים העוסקים בפיתוח ענף זה, בהם משרדי החקלאות והתיירות, גופי ההתיישבות, עמותות ומרחבי התיירות, הגופים הירוקים ואחרים. זאת, במטרה להביא את דברה של התיירות החקלאית, יתרונותיה וחשיבותה, לידיעת אנשי מקצוע, קובעי מדיניות וכלל הציבור בישראל.